<h1>אהל מועד שער השבת דרך י"ג</h1>
<h2>דף ה.</h2>
מקום מקורה אינו רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר.
<h2>דף ו.</h2>
ארבעה רשויות לשבת רה"י ורה"ר כרמלית ומקום פטור איזהו רה"י חריץ עמוק עשרה ורחב ד' וכן גדר או עמוד גבוה יו"ד ורחב ד'.
כל המעביר ד"א ברה"ר והמוציא מרה"י לרה"ר והמכניס מרה"י לרה"ר והוא שיעשה עקירה והנחה ויהיה אותו דבר דבר הראוי [ואם] אין בו שיעור פטור אבל אסור ואיזהו רה"ר סרטיא והיא מסלה שהולכין בה מעיר לעיר ופלטיא גדולה וזו היא רחבה שמתקבצים שם לסחורה כשווקים שבמדינות ואע"פ שדלתות המדינה ננעלות בלילה וכן מבואות של עיר המפולשים ורחבים י"ו אמה ופתחיהן מכוונים זו כנגד זו דינן כרה"ר והוא שאין דלתותיהן ננעלות בלילה.
מבואות שהן רחבים י"ו אמה אע"פ שמקצתן מתקצרין הרי הן רה"ר לדעת רבותינו בעלי התוס' וכך הדין מבואות המפולשין לרה"ר וארכן לאורך רה"ר אע"פ שאין ברחבן י"ו אמה הרי הן רשות הרבים גמורה היה אורכן מפולש לרוחב רה"ר אין זה רה"ר.
איזהו כרמלית הים והשדות והמדבר בזה"ז ואצטוונית, וכרמלית חכמים גזרו בו משום שבות רה"ר ואין מטלטלין בכרמלית אלא בד"א ואין מטלטלין מרה"ר לכרמלית.
חצירות של רבים ומבואות שאינן מפולשו' עירבו מותרין לא עירבו אסורין מד"ס.
<h2>דף ז.</h2>
קרפף פחות מסאתים הרי הוא כמו רה"י ומותר לטלטל בכולו יותר מבית סאתים אם הוקף לדירה בידי אדם דינו ג"כ כרשות היחיד לא הוקף בידי אדם או שהוקף בידי אדם ולא הוקף לדירה פי' שאין ביתו סמוך לו קודם היקף ה"ז כגינה ופרדס לענין טלטול בתוכו ואם מחיצותיו גבוהות יו"ד דינו ככרמלית ואין מטלטלין בו אלא בד"א וכל דיני קרפיפות יתבארו בשער עירובין בס"ד.
מקום מסויים ברה"ר מג' ולמעלה כל שאינו גבוה עשרה אם הוא רחב ד' הרי הוא כרמלית ואם אינו רחב ד' הוי מקום פטור, בין העמודים י"א שנידון ככרמלית וי"א שנידון כרה"ר וכן עיקר, בית יתר מבית סאתים שאין תוכו עשרה וקרוייו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו אבל בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד"א, חקק באמצעיתו ארבעה באורך וברוחב ומשלימו למקום חקק ליו"ד עד הקרוי מותר לטלטל אפי' בכל שאר הבית ואע"פ שיש מן החקק ולכותל יותר מג' טפחים.
<h2>דף ז:</h2>
חורי רה"י כרה"י הם וזה יתבאר עוד בנ"ג, [ע"א] ואויר רה"י עולה עד לרקיע.
חורים שבכותלים כלפי רשות הרבים הרי הן רשות לעצמן והכל לפי רחבן וגבהן וחורי רה"י הרי הן כרה"י וכבר נתבאר זה בנ"א מדרך זה.
<h2>דף ח.</h2>
עמוד גבוה ט' ברה"ר הואיל ורבים מכתפין עליו רה"ר היא ואפי' אינה רחבה ד', וגומא ברה"ר עמוקה מג' ועד עשרה אם רחבה ד' הרי היא כרמלית ואם לאו הויא מקום פטור ואפי' עמוקה מאה אמה.
<h2>דף ח:</h2>
שני מקומות שהן כרמלית מותר לזרוק ולטלטל בין שתיהן ד"א ולא יותר.
מקום שאין בו ד' על ד' אבל הוא מסויים שהוא רחב קצת אם גבוה ג' ה"ז נקרא מקום פטור ואם עומד בין רה"ר ורה"ר מותר להם לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו. [ט' ע"א] יש אסקופה שהיא משמשת פעמים בתורת רה"ר ופעמים בתורת רה"י כיצד אסקופת מבוי שהוכשר בקורה ונתן הקורה כלפי פנים מקצתה על המבוי ומקצתה על האסקופה בזמן שהפתח פתוח דינו כלפנים ואם נעול דינו כלחוץ פי' אם נעול מה שבפנים מחודה החיצון של קורה הוי כלפנים דאמרי' פי תקרה יורד וסותם וכל מה שבחוץ הקורה הוי כלחוץ ואם הקורה כלפי חוץ דהיינו ברה"ר אפי' פתח נעול כלפנים דנעילת דלת לא מעלה ולא מוריד שאינו דלת קבוע אלא שמשים שם בכל לילה לשמור כלים שבמבוי כך נר' לפי' הרב ר' יהונתן ולפי זה אם קרויו כלפי פנים כשהפתח פתוח אפילו מה שחוץ לקורה מן האסקופה נמשך עם המבוי והוא כלפנים ולפי' רש"י פתח פתוח הוי כלפנים מחודה החיצון של קורה ולפנים ולא יותר פתח נעול כלחוץ ואפי' מה שתחת הקורה דכיון שנסתם המבוי בטלה לה תורת קורה וליכא למימר יורד וסותם דכל מחיצה שאין בה חלל במחיצות ד' אינה מחיצה ולא שייכא בה תורת גוד אחית, אסקופת בית שקרויה בב' קורות שאין בזו ד' ואין בזו ד' ואין בין זל"ז ג' באמצע פתח פתוח כלפנים פתח נעול כלחוץ, לרשב"א אסקופת בית רחבה ד' מקורה הרי הוא כלפנים ואפילו פתח נעול והוא שיהא בכלל עביו של קרוי ד' ודין אסקופת חצר כאסקופת בית.
<h2>דף צח.</h2>
מקום מקורה אינו רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר.
<h2>דף ק.</h2>
ובור מלא מים אין המים מבטלין כח המחיצות ואם מלא פירות של טבל הואיל ולא אפשר לפנותו הרי הן כעפר ומבטלין כח המחיצות. [ע"ב] מקום קיבוץ מים בר"ה אפי' יש בעומקן יו"ד הואיל ואין המחיצות ניכרות נידון משום כרמלית.
<h2>דף ק:</h2>
רקק מים שאין בעומקה עשרה ורה"ר מהלכת בו דינו כרה"ר ואע"ג דקי"ל דתשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש כמו שאמרו בגומא [לעיל ח' ע"א] הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך.
<h2>דף קא.</h2>
במים התירו מחיצה תלויה ואין צריך לשקע ראשי המחיצות במים וממלא (ואשופך) [ושופך] דרך אותו מקום ארבעה, רצה לשפוך בחודה של ספינה מותר שלא גזרו בכחו בכרמלית, ונהגו הולכי ימים לעשות צרכיהם מן המשיטות לים ואם אותו מקום אינו גבוה יו"ד מותר דהוי ככרמלית הואיל ואינו גבוה יו"ד הרי הוא בתוך אויר כרמלית ומותר.
עמוד ברה"ר גבוה יו"ד ורחב ד' ואין בעיקרו ד' כל שיהא בקצר שלשה ה"ז נידון משום רה"י שכל שהקצר שלו עבה כזה אומ' גוד אחית המחיצות.
<h2>דף קא:</h2>
ספינות קשורות זב"ז בדבר שיכול להעמידן אם הם של שני בני אדם אין מטלטלין מזו לזו אלא ע"י עירוב נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו אפי' נקשרו במזיד חזרו להיתרן הראשון וכן מחצלאות הפרוסות לרה"ר מערבין ומטלטלין מזל"ז נגללו נאסרו חזרו ונפשטו חזרו להיתרן הראשון שכל מחיצ' שנעשי' בשבת שמה מחיצה והוא שלא נעשו במזיד נעשו במזיד אין שמם מחיצה אלא להחמיר כלומר לחייב הזורק מרה"ר לתוכה אבל לטלטל לתוכה אסור וי"א שמחיצה שנעשית מבערב ונתקלקלה והחזירו אותה בשבת שמה מחיצה. [ע"א] נסרים רחבים ד' ויש הפרש בין זל"ז ג' טפחים ומהלכין בהם באגמים והמים נכנסים בין נסר לנסר המים מבטלים אותן הנסרים והרי הן כרמלית ואם יש בפחות מג' נסר רחב ד' אמרי' בהו לבוד ורואין כאילו הכל נסר א' ואין המים נכנסים לתוכו.
<h2>דף קיח:</h2>
[שמו"ר כ"ה ט"ז] שקולה היא שבת כנגד כל המצות וכן הכתוב אומר [ישעיה נ"ו] שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע והשבת נקרא יום שמחת לבו, ובעת שאדם שומר שבת גוזר גזירה והקב"ה מקיימה שנאמר [שם נ"ח] אם תשיב משבת רגליך כו' מה כתיב בתריה אז תתענג על ה' כמה דכתיב [תהלים ל"ז] והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך ולא עוד אלא השומר שבת השכר שיש לו בעולם הזה אינו אלא מהפירות והקרן קיימת לו לעוה"ב שנאמר [ישעיה נ"ח] והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר.
